"ארץ אשר הרריה נחושת..."

חשבתם פעם למה נופי השומרון מגוונים וייחודיים כל כך? איך נוצרו העמקים היפים בין רכסים נשאיים? בואו להצצה קטנה בעומקי ההרים ובעמקים פוריים..

גיאוגרפיה וגיאולוגיה של השומרון ובקעת הירדן

אמנם מועצה אזורית שומרון – מועצה ששטחה הוא עצום ביחס למועצות אזוריות אחרות – מכילה חלק ניכר ממה שנחשב ‘השומרון’, אך גבולות השומרון כיחידת נוף בארץ מכילים שטח גדול מזה!

יש דרכים שונות להגדיר את נופי השומרון. מבחינה גיאוגרפית, השומרון מוגדר כנוף הררי הכולל רכסי הרים שביניהם עמקים רחבי ידיים. בכך נבדל השומרון במערב ממישור החוף (קו הגבול הוא פחות או יותר בכביש 6). בצפון הגבול עובר בוואדי ערה ומדרום לעמק יזרעאל. למרות שפחות מקובל להרחיב את את הגבול בצפון-מערב וצפון-מזרח, מבחינה גיאולוגית גם הכרמל וגם הגלבוע הם חלק מהשומרון. במזרח עובר הגבול בערך בתוואי של כביש 90 בבקעת הירדן וכך גם ההרים שמעל בקעת הירדן הם חלק רציף מנופי השומרון. בדרום מקובל לראות בבעל חצור והרי בית-אל את הגבול עם יהודה. נכון שהשומרון, כמו הרי יהודה, הוא חלק מההר המרכזי, ויש רצף הררי דרומה מהרי בית-אל, אך ביהודה הנוף בכל זאת שונה מהנוף השומרוני: ביהודה ההרים תלולים וביניהם יש חריצי נחל עמוקים, ואילו בשומרון יש נוף הררי עם עמקים רחבים בין הרכסים השונים. יש לציין שבמערב שומרון הנוף טרשי יותר והצורה דומה יותר לזה של אזור יהודה – נחלים חותרים רכסים שמשתפלים לכיוון מישור החוף והשרון. 

בקעת הירדן לפי הגבולות הגיאולוגיים שלה כוללת את שתי גדות הירדן מכיכר הירדן לרגלי הרי גלעד במזרח עד לכיכר הירדן בתחתית הרי מזרח שומרון ומים המלח צפונה עד לעמק בית שאן. ה’בקעה’ של השבר ממשיך צפונה עד לאצבע הגליל ודרומה עד למפרץ אילת וממוקמת על השבר הסורי-אפריקאי – שתי לוחות טקטוניים שללא הפסקה בתנועה זה לצד זה. מהירות התנועה נמדדת במרכז בקעת הירדן בסמוך ל’אנדרטת היבקעה’ וכרגע התנועה כס”מ לשנה! הלוח בצד הירדני זז צפונה לעומת הצד הישראלי של השבר ויצר לאורך הזמן הפרש של כ-110 ק”מ. ההרים שנמצאו בשני צדדי השבר (של הבקעה) היו בעבר הרחוק מחוברים – רק שההרים שהיו ממול בצד הירדני נמצאים היום 110 ק”מ צפונה יותר. התנועה המתמדת של הלוחות זה לצד זה מורגש כאשר הלחץ פורק ומרעיד את הסביבה ברמה רבה או מעטה. זה מסביר את רעידות האדמה הקשות (והקטנות) שהתרחשו לאורך ההיסטוריה מסמוך לשבר. גם באזורים אחרים שמושפעים מהלחצים ומשברים משניים כמו שכם. עמקי הרוחב בשומרון בין הרכסים הגבוהים הנם תוצאה משברי רוחב עקב לחצים ותזוזה בשכבות הסלע לפני מיליוני שנים.

כמעט כל השומרון בנוי משכבות סלע שנוצרו כשכבות אופקיות מתחת לפני הים לפני מליוני שנים. אבל מאז עבר זמן רב וקרה דבר מה.. לחצים על שכבות הסלע מכיוון דרום-מזרח מול לחצים מצפון-מערב קימטו אותם בצורת ‘גלים’ ובנוסף בעקבות לחצים על מרכז הארץ כולו כל סדרת ההר המרכזית התרוממה בשני הקצבות (קמרים) של השומרון עם קיעור באמצע – ‘קער שכם’ וקיעור במזרח שומרון – ‘קער סרטבה’.

אז למה הר עיבל בקער שכם מגיע לגובה של 940 מ’ מעל פני הים ולעומת זאת עמק תרצה שנמצא בקמר תרצה בקושי עולה על 120 מ’ מעל פני הים?


בליית הקימוטים ושברי רוחב עיצבו נוף ייחודי וחשפו במקומות רבים את שכבות הסלע העתיקות ביותר על פני השטח, גרמו להתרוממות והצטברות סלעים במקומות של קער ויצרו גבעה או הר.. באזורים של קמר יצרו דווקא עמק..

למה המורדות הדרומיים של הר בזק צבעוניים כל כך? ואיך זה שמים חמים שפעו בששון בואדי אל-מליח? ולאן הם נעלמו?
מי תקע חלוקי צור בקירות נחל פיראן? מה סוד הבתרונות סביב לנהר הירדן? על בור הציפורים ביצהר שמעתם?

איפה נמצא תשובות?

אזור השומרון (ובקעת הירדן) מכיל מגוון רחב של תופעות טבע מרתקות שכדאי להכיר! על מנת לגלות את סוד הדברים לעומק צריך לצאת להרים, לנחלים ולעמקים!

דוגמאות לתופעות טבע באזור

התקשרו עכשיו
שינוי גודל גופנים