הגלבוע ועמק יזרעאל
*גבולות הגלבוע: גבול דרומי- נחל בזק. גבול צפוני- עמק חרוד. גבול מערבי- עמק יזרעאל.
*תקו' הבריטים נוטעים את האורנים משום שהיה חוק שתוך 3 שנים מקניית האדמות צריך לעבד את אותם אדמות ולכן נוטעים אורנים.
*48' ישנה הפסקת אש, כל צד מנסה לתפוס שטח, החבר'ה של הקיבוצים מתארגנים בלילה האחרון של הפסקת האש בבית אלפא ואותם חבר'ה עולים לגלבוע וקובעים כעובדה בשטח את הגבולות על קו הרכס. עד 57' לא עולים לפה ואז פורצים את דרך הפתרולים וחלקה זו אותה דרך נוף שהולכת לאורך כל רכס הגלבוע.
*62' עולה מעלה גלבוע בתור היאחזות נח"ל, גרעיני נח"ל מגיעים הנה 67' מכירים בהם כהיאחזות. המקום ננטש לזמן קצר ב73' שבים הנה וב74' מאוכלסת מחדש.
*67', מתחילים לטייל בגלבוע נמתח הגבול ואפשר לעלות ולטייל בגלבוע.
*סיבות לשם גלבוע:
· גלבוע מלשון גבע הוספת הל' היא משום שהל' מעצימה. כמו שמוסיפים את הל' למילה זלעפות, זעף.
· פקועה, כך הערבים או הבדווים קוראים להר בגלל צורתו הפטרייתית.
· גלבוע מלשון מתוך הגלבוע נובעים המעיינות מתחת להר, בעמק- גל, מבוע.
*כל מי שמתאר את המקום בתק' העות' מתאר את המקום כמקום קשה לעיבוד כיוון שמערכת הניקוז שלו גרוע ויש פה ביצות רבות. לא יודעים כיצד לייעל את המים לדברים כמו שצריך. לעומת עכשיו בריכות דגים, השקיית השדות וכו'.. הכפרים שיושבים פה הם נוריס, זרעין ומזר.
* יהשוע חנקין נולד ב1864, 1882 עולה לארץ. 1890 הוא קונה אדמות שהכוונה לקנות אדמות בעמק יזרעאל. הוא קונה שתי גושים גדולים ליד רחובות וליד חדרה.
קשה להתיישב שם כי אלה חורים ואף אחד לא ממש רוצה להתיישב שם. מגיעים אנשים אל אותו גוש ליד רחובות וחדרה. ועם הזמן אותו גוש מגיע לבית אלפא ב1910 אחרי שחינקין מצליח לקנות שטח אחד מאדמת עמק חרוד.
*ואז כותב את שירו נתן אלתרמן ב1919 הלא הוא שיר העמק.
* 1918 ל-1923 העליה השלישית, כמעט אותו אופי כמו של העליה השניה רק הרבה יותר קיצוניים בשיתופיות, מיישבים פה בעמק את הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ - קיבוץ 'עין חרוד' , נוסד במסגרת גדוד העבודה. תכנית הקמתו והמבנה החברתי שיועד לו היו שונים מאלו המוכרים לנו היום. כאמור, בתחילה הוקם הקיבוץ על-פי תכניתו של שלמה לביא כ'קבוצה גדולה'. עם עלייתו של קיבוץ תל-יוסף לקרקע בסמוך לקיבוץ עין חרוד הוחלט על איחוד משקי בין שני הקיבוצים . הקיבוצים עין-חרוד - תל-יוסף קיימו בתוכם מסגרת שיתופית מלאה - כלומר שותפות יצרנית וצרכנית מלאה בין כל החברים. תקציב הקיבוץ נוהל במשותף: סך כל ההכנסות מן הייצור, כמו-גם ההוצאה השוטפת של מוסדות הקיבוץ ושל כל אחד מחבריו נוהלו באמצעות תקציב משותף. .jpg?id=9643164)
