בית שאן העתיקה
סיכם: עופר כהן
החפירות: החפירות באתר מתחילות בשנות ה- 20 על ידי משלחת אמריקאית במטרה לחשוף את החומה עליה נתלה שאול. בשנות ה- 60 אברהם נגב חושף את התיאטרון. בשנות ה- 80 משלחת של האוניברסיטה העברית, בראשה גדעון פרסטר, חופרת בהשקעה של 150 מיליון ₪. בשנות ה- 90 נפסקת החפירה. נחפרו מבני הציבור. מבני הציבור של העיר עתיקה מכוסים כנראה על ידי בית שאן המודרנית. ידוע על מרכז פולחני ביזנטי שטרם נמצא.
הרצף ההיסטורי: ההתיישבות התחילה בתקופה הכלכוליתית. בתק' הכנענית בית שאן הפכה לעיר. במאות 16 עד 12 לפנה"ס בית שאן מהווה מרכז שלטון מצרי. נמצא לוח של סתי הראשון מלך מצרים שנועד למנוע מרד. תקופת המקרא: בספר שמואל נכללת בנחלת שבט מנשה, אך השבט לא מצליח לכבוש אותה כי יושבים בה כנענים בעלי רכב ברזל. בתקופת המלוכה שאול מובס וראשו נתלה על חומת העיר. דוד כובש אותה. בימי רחבעם שישק מלך מצרים כובש את העיר. במאה ה-6 לפנה"ס, תק' פרסית, התל נעזב. סביב 300 לפנה"ס ההלינסטים מקימים את ניסה סקיתופוליס בתל אצטבה (מצפון לתל בית שאן). פוליס הייתה עיר שקיבלה חסות הלינסטית, ולכן נבנו בה מבני ציבור והוטבעו בה מטבעות עצמאיים. ניסה סקיתופוליס- אימו של דיוניסוס נפטרה ולפי המיתולוגיה לוותה על ידי סקיתים לכאן. אלכסנדר ינאי החשמונאי כובש אותה ומסלק ממנה את הנוכרים. ב- 63 לפנה"ס הרומים בונים לצד התל עיר רומית הכוללת קרדו ודקומנוס. מעל נחל חרוד הזורם מצפון לתל נבנה גשר. בתק' זו אין חומה סביב העיר בגלל "השלום הרומי". העיר היא אחת מהדקופוליס (ברית עשרת הערים שכללה גם את פילדלפיה, היום עמאן ואת סוסיתא ממזרח לכנרת) והיא היחידה ממערב לירדן. בתקופה הרומית היהודים מקבלים את התרבות החדשה, אך במרד הגדול נטבחים (מלחמת היהודים ברומאים/יוסף בן מתיתיהו). בתק' הביזנטית העיר גדלה ומגיעה לתקופת השיא שלה במאה ה- 5, שבה חיו בעיר 45,000 תושבים.
בית המרחץ: ככל הנראה המבנה נועד רק לגברים מהמעמד הגבוה. שטחו 8 וחצי דונם. בכניסה עמד אולם מפואר שרצפתו מכוסה בפסיפס. קלדריום- החדר החם. רצפת החדר עמדה על עמודים קטנים, כך שנוצר חלל בין רצפת החדר לרצפת המבנה. אל חלל זה הועבר אוויר חם מתנורים שהופעלו בצידי המבנה.
הקרדו- הרחוב הראשי של העיר. ממערב לעמודים נמצאת כתובת לטינית שמקדשת את הרחוב לראש העיר פלאדיוס. משני צדדי הרחוב היו חנויות ומתחתיו ניקוז.
עמודים- במקומות מרכזיים כמו חיבור דקומנוס וקרדו נבנו עמודים גדולים ומפוארים במיוחד. ניתן לראות בקצה הקרדו סוגי כותרות שונים:
דורית הראשונה והפשוטה יותר. מייצגת את הגבר. יונית- מאוחרת יותר ובעלת שתי ספירלות. מייצגת את האישה. קורינתית- המאוחרת ביותר. את הכותרת הקורינתית המציא הפסל היווני קאלימאכוס. האגדה מספרת כי מקור השראתו לכותרת היה סלסלת קש שהונחה על יד קברה של ילדה מעל שיח קוציץ קטן.
החורבן: בשנת 636 לספירה מתחילה התק' המוסלמית. השושלת השלטת בית אומיה שבירתם בדמשק לכן הם מפתחים את הארץ שקרובה למרכז שלטונם. ב- 749 (כ'ג בשבט) הייתה רעידת אדמה גדולה. ב- 750 בית עבאס עולה לשלטון. מרכזם בבגדד, לכן לא רואים חשיבות בארץ. בתוך כך הם לא משפצים את בית שאן שחרבה והמקום הופך מעיר לכפר קטן ששמו ביסאן. במאה ה-19 מוצאים בגניזה הקהירית קינה על החורבן של רעידת אדמה זו. (הגניזה נמצאה בבי"כנ בן עזרא). מתחת לצומת הקרדו-דקומנוס נמצא מטמון מטבעות גדול שכוסה ברעידת האדמה.
התל:
ההתיישבות בבית שאן :
מים- שפיעת מעיינות רבים מהעמקים ומהגלבוע.
דרך- עברה כאן דרך ראשית לכיוון עבר הירדן ודמשק.
קרקע- פוריה ומתאימה לחקלאות.
אקלים חם- יתרון בתקופות הקדומות על פני קור שהיה קשה יותר להתמודדות.
הגנה- האזור בעייתי להגנה אך הבעיה נפתרה על ידי ישיבה על התל.
ממצאי התל: בית המושל המצרי- רעמסס וֶסֵר חֶפֵש. נמצאו משקוף ובו המושל כורע ברך לפני מלך מצרים פרעה רעמסס השלישי, פסל ובו רעמסס השלישי לאחר שהביס את גויי הים במאה ה-12 לפנה"ס, מצבת זכרון של סֵתִי לאחר שדיכא מרד של שתי ערים כנעניות.
שירותים ציבורים: חדר גדול ללא מחיצות בין התאים. בתקופת אספסינוס היה גירעון ולכן הוא קבע תשלום על שירותים. מסופר כי בנו טיטוס גינה אותו על כך. אספסיאנוס הגיש אל אפו של טיטוס מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. לא, השיב טיטוס. "ועדיין," אמר אספסיאנוס, "הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est). מכאן צמח הביטוי "לכסף אין ריח".
תיאטרון: הפירוש ביוונית עתיקה "המקום בו רואים" או "מקום מושב הצופים". הוא נועד כדי להעביר מסרים לעם. הגיעו אליו בשעות היום, ובימים החמים הוקמו ציליות לקהל. בחג דיוניסוס, אל היין, נערך יום שלם של הצגות. ההופעות נערכו כמה שעות. ייתכן שזו הסיבה שמבנה השירותים קרוב אליו. הרומים שינו את התאטרון והפכו אותו למרכז בידור ושעשועים. לא הוצגו יותר טרגדיות, אלא קומדיות, אקרובטיקה וריקודים. היציע שקיים היום הוא רק קומה אחת מתוך שלוש קומות של מושבי קהל, שהיווו סך הכל 7,000 מקומות. העמודים עשויים גרניט והובאו ממצרים דרך קיסריה, סימן להשקעה ואושר העיר. הקיר המערבי מפורק בחלקו ולכן אין אקוסטיקה היום.
.jpg?id=9643164)
